הזדהות משרד החינוך 
בן ציונה ויוסף. נולד ביום ב' בחשוון תש"ם(23.10.1979) בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. אח ליניב, רוית ואמיתי. גדל והתחנך בשכונת נווה עמל שבהרצליה.
רועי החל את לימודיו בבית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם", גילה הצטיינות ועמד בכבוד בכל משימה. הוא המשיך לישיבת "בני עקיבא" שברעננה שם סיים את לימודיו ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות.
רועי היה עלם חמודות שכבש את כולם בחיוכו. שמחת החיים זרמה בעורקיו ובכל מקום שאליו הגיע השרה רוח טובה ועליזה. במסיבות היה שר, רוקד ומשמח את כולם. עם זאת, היה לרועי גם צד אחר, רציני, ורגיש מאוד. כישרון הכתיבה שבורך בו ניכר היטב בשירים, בסיפורים ובמאמרים שהרבה לכתוב.
ועי אהב מאוד את שירות המילואים שעשה בגדוד חיר"ם של חטיבת "הצנחנים". כשפרצה מלחמת לבנון השנייה המתין בדריכות עד שהגיעה הקריאה, ביום 2.8.2006 והוא גויס. לחברים ב"מסנג'ר" כתב "תזכרו אותי ככה עד שאחזור מצו 8. חיזבאללה יא חראות אני בא…" ויצא למלחמה בלב כבד. ארבעה ימים לאחר מכן, נפסקה שירת חייו.
ביום ראשון, י"ב באב תשס"ו (6.8.2006), בסמוך לכניסה לקיבוץ כפר גלעדי נערכו חיילי הגדוד והדרגים תומכי הלחימה של הגדוד, הנותנים מענה לוגיסטי לכוחות הלוחמים, והמתינו לפקודה להיכנס ללבנון. במהלך התארגנותם במקום, 27 דקות לאחר שהתמקמו ברחבת החנייה, בכניסה לבית העלמין שבקיבוץ כפר גלעדי, טיל "קטיושה" שנורה על-ידי החיזבאללה פגע בהם פגיעה ישירה. רועי נפצע אנושות, טופל בשטח והוטס להמשך טיפול בבית החולים "רמב"ם" כשהוא מחוסר הכרה. לאחר ניסיונות החייאה בבית החולים נקבע מותו בשעה 18:00.
עם רועי נפלו עוד אחד-עשר חיילי מילואים: רב-סרן אליהו אלקריף, סגן שמואל חלפון, סגן יוסף (יוסי) קרקש, רב-סמל ראשון שלמה (שלומי) בוכריס, רב-סמל ראשון דניאל בן-דוד, רב-סמל מרדכי (מוטי) בוטבול, רב-סמל זיו בלאלי, רב-סמל מריאן ברקוביץ, סמל-ראשון יהודה ברוך גרינפלד, סמל-ראשון שי שאול מכלוביץ וסמל גריגורי אהרונוב.
בן עשרים ושבע היה רועי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה. הניח אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.
