סמל דוד ישי ז"ל

דוד ישי
דוד, בן מרים ושלום ז"ל, נולד ביום ח' באדר א' תשי"א (14.2.1951) בחדרה. בתחילה למד בבית-הספר היסודי במגדיאל ואחר כך למד בשלושה בתי-ספר שונים. את כיתה ט' עשה בבית-הספר התיכון למחוננים בירושלים. את כיתה י' סיים בישיבה התיכונית ברעננה ותעודת בגרות קיבל כשעמד בבחינות בבית-הספר התיכון "מורשה", בתום לימודיו.
דוד היה נער עירני ופיקח, שעיניו פקוחות לנעשה סביבו וחושיו מהירים לקלוט את כל המתרחש בקרבתו. בכל כיתה שלמד, התבלט מיד בכישרונותיו וביכולתו לקלוט חומר חדש במהירות. למרות נדודיו הרבים בין בתי-ספר שונים, הצליח דוד לקשור קשרים חברתיים רבים. הוא היה נער חברותי ונעים הליכות, וכיוון שהיה נוח לבריות התחבב במהירות על רבים מבני כיתתו. חבריו ללימודים העריכו את יכולתו ללמוד ואהבו אותו כיוון שלא שמר את בקיאותו לעצמו.
תמיד היה נכון לעזור לתלמידים חלשים ושעות ארוכות היה יושב עמהם ומלמדם את השיעורים שהחמיצו או שלא הבינו. מלבד החברים בכיתה היו לו חברים רבים גם בתנועת בני עקיבא.
דוד היה מבקר בקביעות בפעולות והשתתף בקביעות באירועים חברתיים, שנערכו בבית התנועה מדי מוצאי שבת. מגיל צעיר היה דוד עצמאי במחשבתו ובמעשיו. בכל פעם שגמר אומר לעזוב בית-ספר שלמד בו, החליט על כך בעצמו ורק לאחר שבא לידי החלטה הודיע על כך להוריו. גם צרכים אישיים היו תמיד פרי בחירה עצמית שלו. הוא נהג לקנות את בגדיו בעצמו ולא אהב שייעצו לו עצות כיצד להתלבש או להסתרק. כאשר היה נתקל בהתנגדות מצד הוריו, כיוון שדעתם הייתה שונה מדעתו, לא היה נכנע אלא מנסה לשכנעם שיאפשרו לו לנהוג על-פי בחירתו ודרכו.
למדו הוריו לסמוך על דעתו והחלו נותנים אמון בהחלטותיו. הם גם נהנו לראות עד כמה חרוץ הוא בידיו. דוד אהב מאוד לבצע תיקונים שונים בבית. כל אימת שהתקלקל מכשיר בבית, או נתגלה סדק בקיר, או דלת נשרה מציריה, היה לוקח את התיקון לידיו ועושה אותו במהירות וביעילות. דוד גם אהב לעסוק בספורט ולצאת לטיולים. במיוחד אהב לשחק בכדורסל. הרבה משעות הפנאי שלו הוקדשו למשחק הזה. בחופשות מן הלימודים הרבה לטייל ברחבי הארץ ואין הרבה פינות שלא ביקר בהן.
דוד התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1969 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר שעמד בטירונות הקשה של החיל, השלים קורס צניחה, שבסיומו הוענקו לו כנפי צנחן. בתום הקורס הוצב לאחת מיחידות השדה של החיל והשתלב בפעילות השוטפת של הצנחנים בשמירה על גבולות הארץ. דוד היה חייל טוב וממושמע, שמילא את המוטל עליו במהירות וביעילות. כעבור זמן לא ארוך נשלח לקורס מפקדי כיתות והשלים אותו בהצלחה. לאחר תום הקורס חזר לגדודו והמשיך לשרת כמפקד כיתה ואחר כך מונה מפקד מחלקה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף דוד בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני, במסגרת יחידת השריון, שהועבר אליה בתום תקופת שירות החובה שלו. בקרב שהתחולל ביום ל' בתשרי תשל"ד (26.10.1973), נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדיאל. השאיר אחריו אם, אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.