הזדהות משרד החינוך 
היה, ובעל יזמה, ולא פלא שנבחר לועד הכיתה, והיה תמיד בין המארגנים הראשיים של כל אירוע. תמונה אחת זכורה לי: כולנו ישובים על הדשא, צביקה במרכז, הוא מדבר והאחרים מאזינים".
צבי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1971 והוצב לחיל השריון.
אמנם הציעו לו להיות סמל דת, אך הוא סירב ובחר לשרת ביחידה קרבית.
במסגרת שירותו השתלם בקורס למקצועות טנק, בקורס טען-קשר ובקורס מט"קים.
מפקדיו ופקודיו אהבוהו בשל יושרו ומסירותו. הוא לא הכיר במושג "התחכמות".
כל דבר עשה מתוך הלב. אם כי העדיף את השירות הקרבי על השירות הדתי, לא שכח אף לרגע את אמונתו העזה. תמיד נשא עמו את התפילין, את הסידור ואת הטלית לכל מקום שהלך.
במלחמת יום-הכיפורים השתתף צביקה בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע ונפל בקרב שנערך באזור חושנייה. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול.
השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ואח.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו:
"צביקה בלט כמפקד מצטיין ומסור לחייליו. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל פקודיו וביצע בנאמנות ובמסירות את כל המוטל עליו".
