ביום ראשון הבעל"ט נציין את יום ירושלים ה–48. בישיבה אנו מאוד נרגשים לקראת יום ירושלים ומציינים אותו בתפילות חגיגיות שיתקיימו אי"ה במוצאי שבת וביום ראשון, לקראת חצות היום עולים לירושלים לריקוד הדגלים.

יום העצמאות מחד ויום שחרור ירושלים מאידך עומדים בימי הספירה כחג הפסח וכחג השבועות. כשם שגאולת מצרים ראשית הייתה גאולת החומר, ביציאה מעבדות לחירות פיסית. מהיותנו עבדים לפרעה להיותנו בני חורין ורק לאחר חמישים יום זכינו לעצמאות רוחנית כאשר קבלנו את התורה בהר סיני, ובאותו יום אמר לנו הקב"ה "היום הזה נהיית לעם". גם בחזרתנו ארצה מן הגלות האחרונה, בתחילה זכינו לעצמאות פיזית במלחמת העצמאות אשר אפשרה את קיבוץ הגלויות. אולם מבחינה רוחנית היינו חסרים את ירושלים ואת רוח הקדושה של ארץ ישראל.

ביום ירושלים, בחסד ה' עלינו, זכינו להגיע למקום במקדש ולאזורים התנכיים של ארץ ישראל, ומאז אנו אכן רואים כי רוח חדשה יש לציבור הדתי הציוני בארץ ישראל.

הספירה של יום ירושלים פותחת את שבוע "המלכות" בחסד. אכן מלחמת ששת הימים הייתה חסד גדול של הקב"ה עלינו, חסד אשר נתן עוצמה למדינת ישראל להפוך ליסוד כסא מלכות ה' בעולם. כעת חובה עלינו להתגבר ולהמשיך את החסד בתפארה עד שתגיע מלכות שבמלכות "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"