פורים

תלמידים והורים יקרים – נועם ה' עליכם! "משנכנס אדר מרבין בשמחה" לעיתים , נתפסת השמחה כפורקן , כהסרת הרסן , כמצב בו האדם חופשי ומשוחרר, משוחרר מדאגות ומשוחר ממחויבויות .החירות היא רך בסיסי ביהדות כמו גם השמחה , אל יש לדייק מהיחירות ומהי שמחה אמיתית? נראה שדווקא בשל ההבנות המוטעות שיכולות לפרש לא נכון מושגים אלו ,ציוו אותנו חז"ל כי בשבת שלפני פורים נקרא גם את פרשת זכור ונזכור את אשר עשה לנו עמלק. עמלק בעצם רצה להחזיר אותנו למצב של עבדות, עמלק היו עם של סוחרי עבדים והם ראו הזדמנות להחזיר את הנכשלים שבעם ישראל לשעבוד. העולם העתיק היה מבוסס על עבדות כי אנשים לא היו מעוניינים לעשות את העבודה השחורה בעצמם. תורתנו הקדושה הכריזה מלחמה בעבדות ומלחמת חורמה בעמלק – עם סוחרי העבדים. החירות היא ערך עליון כי רק אדם חופשי יכול לעבוד את ה' באמת ובתמים. עם ישראל בשושן אחרי הנס מקבל על עצמו את מצוות חג הפורים, אומרת הגמרא שהייתה זו קבלת מצוות מחודשת: "הדר קבלוה בימי אחשוורוש". העובדה כי עם ישראל, לא רק שלא בורח מקיום המצוות, אלא גם מוסיף מצוות חדשות, מוכיחה שהם קבלו את התורה מרצון. ובניגוד למעמד הר סיני, שם קבלוה תוך כדי שכפה עליהם הקב"ה הר כגיגית, כאן קבלוה מרצונם החופשי בשמחה: "קיימו וקבלו היהודים" , דהיינו השמחה מגיעה מתוך שמחה של מצוו. מוך כך שתה מקבל על עצמך מחויבויות אבל מתוך בחירה חופשית. כיצד אם כן מתנהל חודש אדר בישיבות? האם הוא בבחינת "קרנבל" או בבחינת " הדר קיבלוה בימי אחשורוש" ? ידיעותינו על סדרי הלימוד בישיבות בבל לקוח בעיקר מתיאוריו של נתן הבבלי , נוסע בן המאה ה-10 שנקלע לישיבת סורא בחודש אדר שתיאר את המבני ההיררכי הנוקשה של הישיבה. ראש הישיבה שמוסר את שיעורו לחכמים מן השורה הראשונה ואלו מוסרים אותם ליתר תשע השורות ל-70 החכמים הראשונים של הישיבה ומסביבם כל צעירי הלומדים מקשיבים לדיון במסכת הנלמדת, מסכת שנבחרה מראש ל"כלה" ונלמדה ונגרסה בבית ובירחי הכלה באדר ובאלול היו נערכות בחינות ואוי למי שלא שלט בה. חודש אדר כאשר יש פחות עבודה חקלאית ויותר פנאי, חודש בו יש להתכונן לקראת חג הפסח היה משני חודשי הלימוד החשובים ביותר ביהדות בבל. והגיוני הוא שהרי יש להרבות בשמחה ואין שמחה אלא בתורה. אנו בישיבה מנסים לשמור על שגרת לימודים גם בימי הפורים הללו. ובצד זאת לאפשר ולזמן פעילויות רבות ויפות אשר נעשות ביוזמת התלמידים ומתרחשות בישיבה מתוך שיתוף פעולה מלא בין הצוות ובין התלמידים. בברכת "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששן ויקר" כן תהיה לנו.

פורים שמח

מגילת אסתר לא מסתיימת בפסוק: "ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה ונכתב בספר", אלא ממשיכה לספר בפרק י' פרק קצר של שלושה פסוקים על המלך אחשוורוש, תקפו וגבורתו, על המס שהוא מטיל על הארץ ואיי הים. המגילה מציינת כי גדולתו של מרדכי נובעת מהיותו מִשנה למלך אחשורוש. "…אשר גדלו המלך…" מדוע נוספו פסוקים אלה למגילה ע"י אנשי הכנה"ג, לאחר שכבר נחתמה ע"י אסתר?
נראה כי אנשי הכנסת הגדולה רצו להזכיר לנו כי תשועת פורים הינה תשועה זמנית "ואכתי (עדיין) עבדי אחשוורוש אנן (אנו)". הפעם חס המלך על היהודים אך הטיל מס על עמים אחרים. עדיין הוא שולט גם על איי הים- רומז לכך שהארץ עדיין נתונה בידי זרים. וגם גדולתו של מרדכי דומה ל"גדל המלך אחשוורוש את המן" פעם המלך מגדל את זה ופעם מגדל את זה, ע"פ אינטרס רגעי וכלכלי. ואשר על כן קבעו אנשי הכנסת הגדולה כי אין לקרוא הלל בפורים מאחר ואין זו גאולה מלאה.
אנו שזכינו לשחרר את ארץ ישראל ולהקים בה מדינה עצמאית בחסדי ה' ואע"פ שקם עלינו צורר גרוע הרבה יותר מהמן האגגי, זכינו לחזות בשוב ה' ציון. כמה אנו חייבים לשמח ולהודות ולהלל.
משה אמת ותורתו אמת
מורנו הנשר הגדול, הרמב"ם פסק כדברי רבא בגמרא- שאדם חייב להתבשם בפורים אך הוסיף שישתה מעט יותר מלימודו כדי שיתעייף וישן במיטתו, ואז לא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
הרמב"ם למד זאת מכפל המשמעות של המלה "פוריא" הארמית שהיא גם פורים וגם מיטה.
תלמידים יקרים, לא נזוז מדברי מורנו הרמב"ם. לשתות מעט… ולמיטה. בזהירות ללא נהיגה וללא השתטות, אז שמחתנו תהיה שלמה כפי שנאמר: "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון וייקר"