חז"ל נתנו מספר טעמים לדבר:

גם בעולם העתיק לא כל אבותינו עסקו בחקלאות, יש מהם שעסקו במלאכה ובמסחר. אם כן, במה הם ירגישו את המשמעויות של שנת השבע, ע"כ ניתנה שמיטה גם בתחומים הפיננסים.
יתכן ואנשים רבים נזקקו לקחת הלוואה דווקא בשנת השמיטה, במיוחד משום שלא עיבדו את אדמתם הם מתקשים להחזיר את ההלואה, לכן ציותה התורה על השמטת הכספים.
התורה חששה כי יהיו אנשים אשר לא ירצו להלוות בכדי לא להפסיד את כספם והזהירה על כך בחומרה. התורה קראה למחשבה מעין זו "דבר בליעל", כאשר הלל הזקן נוכח כי אנשים נמנעים מלהלוות, עמד ותיקן פרוזבול שיוכל אדם למסור שטרותיו לביה"ד על מנת שביה"ד יגבו את החוב לאחר השמיטה וכך החוב לא יתבטל. למדנו על כך עם הבנים וגם ערכנו עמם שטר פרוזבול. אע"כ, יש לומר, כי ראוי לאדם לשמט חובותיו ובמידה שאדם מודד כך הקב"ה מודד לו. אם אנו מבקשים מה' שלא יביא אותנו לפני ביה"ד של מעלה, אלא שיקום מכסא דין וישב על כסא רחמים, כך אנו צריכים לוותר, לתת לחיים לזרום, לא לדרוש כל הזמן את מה שמגיע לי, אלא לנהוג בנעם וברחמים. כך נזכה גם אנחנו, בעז"ה, לצאת מוצדקים במשפט יום הדין.

בשמי ובשם צוות הניהול, הרמי"ם, המורים וכל בית הישיבה אני מבקש לברך אתכם בשנה טובה ובכתיבה וחתימה טובה.

שבת שלום ושנה טובה