במוצאי השבת יחל חג "מתן תורתנו", אמנם בתורה לא נזכר חג השבועות כלל בזיקה למעמד הר סיני, אלא רק כחג הביכורים, החג בו מביאים את מנחת החיטים הראשונה למקדש, "שתי הלחם", אשר פותחות את הבאת יתר הביכורים משבעת המינים למקדש. אולם, בידי חז"ל הייתה מסורת אשר לה סימוכין בפשטי המקראות, כי בשנה הראשונה לצאתנו מארץ מצרים,  ביום הביכורים חל המעמד הנשגב של קבלת תורה בהר סיני.

בחג השבועות מנהג ישראל לקרוא במגילת רות. מורי ורבי, הרב יעקב מדן שליט"א, נהג לומר לנו תמיד, כי ההבדל בין תירוץ להסבר הוא שיש שמונה תירוצים מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות אך רק הסבר אחד מדוע קוראים את מגילת אסתר בפורים. התירוצים השונים לקראת מגילת רות, נותנים פריסה יפה של המשמעויות השונות של חג השבועות. ראשית, נעמי ורות מגיעות לבית לחם בתחילת קציר השעורים, ובמגילה זו, מגילת החסד, אנו למדים על קיום מצוות מתנות עניים וזו תזכורת לקיים מצוות אלה בתקופה זו של השנה, תקופת הקציר. מעבר לכך, רות היא הגרה האולטימטיבית שקבלה תורה באופן פרטי, כפי שכל גר, אשר נשמתו לא מושבעת  ועומדת מהר סיני, צריך לקבל. עובדה זו קושרת אותנו לקבלת התורה ביום הזה. חז"ל גם עמדו על כך כי שמה של רות הוא בגימטריה 606 – מספר המצוות אשר קבלה רות על עצמה בנוסף ל 7 מצוות בני נח, ומעבר לכך המגילה חותמת בייחוסו של דוד המלך אשר נולד ונפטר בשבועות.

בלוח השנה הבית ספרי, שבועות חל תמיד לקראת סוף שנת הלימודים והוא מזכיר לנו לחזור בעז, ללמוד ולנצל כל רגע ללא רפיון, לפחות עד בא החופשה.