השבוע נתחיל לקרוא את התורה מבראשית… איזו התרגשות ושמחה.

בסיפור הבריאה ניתן לראות באופן מובהק כי קיימת תקבולת ישרה בין שלושת ימי הבריאה הראשונים לבין שלושת ימי הבריאה האחרונים:

ביום ראשון נברא האור ונבדל מן החושך – ביום הרביעי נבראו המאורות,

ביום השני נבדלו המים מהשמים – ביום החמישי נבראו החיות שיחיו במרחבים,

אלו מחד חיות המים ומאידך עופות הרקיע .

ביום השלישי נתגלתה היבשה ונבראו הצמחים – ביום השישי נבראו בעלי החיים והאדם אשר חיים במרחבים אלו והצמחים הם מזונם.

מבנה זה מדגיש את ייחודה של השבת אשר אין לה בן זוג, אלא היא "חמדת ימים" היא אמנם סוף מעשה אך במחשבה תחילה ובעתיד ימצא לה בן זוג בדמותו של עם ישראל.

מבנה זה גם מדגיש את הסדר הנכון של בריאה ויצירה. קודם יש לבנות מסגרת, לשים גבולות, ליצור את המרחב הנכון ואז לצקת לתוכו תוכן.

יש הטועים בעבודת החינוך ומנסים לדלג על שלב המסגרת והגבולות מתוך אמונה כי החשוב ביותר עליו להמתין לסוף.

אנו בתחילת השנה צריכים לבנות מסגרות, כללים, לתחם את העיסוק החינוכי ואז לגשת ליציקת התכנים.