בתחילת פרשתנו פרשת "כי תבוא" אנו קוראים על מצוות "וידוי מעשר"
כאשר האדם הישראלי מסיים סבב של שלוש שנים בהם הפריש את כל המעשרות והתרומות שהוא מחוייב בהם, הוא מצהיר "ואמרת לפי ה' אלוקיך ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר ציויתני לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי… שמעתי בקול ה' אלוקי עשיתי ככל אשר ציויתני, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך, את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש"
מדוע הצהרה זו נקראת וידוי? הרי לכאורה אומר אותה אדם שעשה כל מה שנדרש ממנו?!
- המנחת חינוך רצה לפרש בגלל קושי זה שאולי וידוי מעשרות יאמר רק מי שלא נתן מעשרות בזמן ועכשיו הוא מתקן את אשר עיוות ולכן הוא מתוודה.
- בעל העקידת יצחק (ר' יצחר ערמאה) כתב כי הוידוי נאמר כדי שנדגיש שכל מה שהפרשנו ושילמנו מתבואתנו הוא בגלל ציווי ה' וברצוננו ולא מתוך אונס.
- מורנו, הרב קוק, ביאר בדרך חדשה ונפלאה: "נתנה לנו התורה דרך להערה (התעוררות) שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים בביטוי שפתיים על המעשה הטוב אשר עשה וכפי המידה הראויה לחזק לבבו בעבודה" דהיינו שמדי פעם בפעם על האדם לשמוח ולהיות גאה במעשיו ושיוכל להסתכל על פועלו ולומר לעצמו "יישר כוח!"
ברצוני אכן לומר "יישר כוח" לנו הנהלת הישיבה וצוות המורים על כל העבודה אשר נעשתה בשנה שעברה, עבודה אשר זיכתה אותנו בהוקרה ובפרס מטעם משרד החינוך. נבחרנו לאחד מ- 270 בתי הספר הערכיים בישראל וכן על כל העבודה אשר נעשתה במהלך חופשת הקיץ כדי להכין את הישיבה בצורה מיטבית לעוד שנה של לימוד, תורה ודעת.
אסיים בתפילה שהקב"ה יחדש עלינו שנה טובה ומתוקה מלאה כרימון במעש, בתורה ובמצוות – ולימוד תורה כנגד כולם.
שבת שלום!
הזדהות משרד החינוך