בפרשת השבוע אנו מתחילים לקרוא על מלאכת המשכן. המשכן הוא מקדש הארעי של עם ישראל. הוא מהווה יחידת ביניים בין הר סיני לבין בית המקדש בירושלים. כמו זוג צעיר, שאחרי חתונתו עדיין "גר על מזוודות" כך גם כנסת ישראל והקב"ה בתקופה הראשונה של השראת שכינתו בתוכנו, זה נעשה בבניין ארעי. אולם, מעניין כי המשכן הוא מבנה מאוד מורכב וסבוך להקמה ובכל עצירה שעצרו בכל אחת מארבעים ושתיים המסעות אשר נסעו בני ישראל היה צורך להקימו מחדש עד הפרט האחרון כדי שתשרה שכינה. ולא הסתפקו בבניין חלקי של "חלקים מרכזיים" מה שמלמד שגם כאשר  אדם נמצא בשלב ביניים כלשהו בחייו אסור לו להתייחס אליו ככזה, אלא הוא צריך להיות שקוע כל כולו במקום בו הוא נמצא עכשיו וכך גם יפיק את המרב מהשלב הזה ויגיע, בסופו של דבר, בצורה הטובה ביותר לשלב הבא. אסור לתלמיד לומר: "אני שמיניסט, בא נתכונן לשנה הבאה במכינה / בישיבת ההסדר" אלא להפיק את המרב מהחודשים אשר נותרו בישיבה התיכונית. אסור למורה להגיד שנה הבאה כבר אהיה במקום אחר, עליו לעשות את המרב במקום עבודתו הנוכחי וכן על זה הדרך. עוברים דירה רק "לבינתיים" יש להשקיע ולסדר אותה כפי שצריך. עוברים דירה רק "לבינתיים" יש להשקיע ולהיות חלק פעיל בבית הכנסת ובקהילה שהרי כך הבטיח לנו הקב"ה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם!

שבת שלום